הבלוג של אמנון הרציג

יש כמה דרכים להקים עסק חדש. הדרך המקובלת היא לבנות אסטרטגיה ותוכנית עסקית למימושה מתוך ראייה רחבה של חזון עתידי חובק עולם. וזו גם הדרך שמתאימה לאופי שלי.

למרות זאת, בחרנו בדרך אחרת. אולי כדי לא לחזור ולהתאכזב מכישלון, אולי החשש מלהיכנס להשקעות כספיות שלא יניבו פירות  ואולי גם הניסיון העסקי של אריה חברי, שהפך בינתיים לשותפי. הוא כבר התנסה בהקמת עסק עצמאי, משרד פרסום, והוא למד על בשרו את הקשיים שאתם מתמודד עסק עצמאי – עם לקוחות, עם עובדים, עם הרשויות ועוד.

ולכן, התחלת הדרך הייתה צנועה. החלטנו להתמקד בייעוץ שיווקי לחברות שמעוניינות לחדור למגזר בני ה-50 פלוס, להתבסס על הניסיון המקצועי של שנינו ולא להעסיק בשלב הראשון עובדים נוספים שכרוכים בהוצאות וב”כאב ראש”.

וכאן נכון לנו האתגר הגדול הראשון כסטארט-אפּ: השוק העסקי של שנת 2003 לא הכיר כלל בחשיבותו של מגזר בני ה-50 פלוס. רוב החברות שאתן נפגשנו – אם הסכימו בכלל להיפגש אתנו – נרתעו מפעילות שיווקית שמתמקדת בבני 50 פלוס. היו כאלה שלא הכירו בחשיבותם ככוח כלכלי, ואחרים חששו “ללכלך” ו”להזקין” את המותג שלהן.

וכך מצאנו את עצמנו מכתתים רגליים בקמפיין לטובת בני ה-50 פלוס. זו הייתה תחילתו של קמפיין, שאנחנו מנהלים מאז ועד היום, שמטרתו להחדיר לתודעתם של העולם העסקי והממשלתי ושל הציבור הרחב שבני ה-50 פלוס הם בעלי צרכים מיוחדים שנגזרים מהשלב בחיים שאליו הגיעו ושיש צורך לספק צרכים אלה על ידי פתרונות מיוחדים שהולמים אותם.

אני שמח שבמידה רבה כתוצאה מהפעילות שלנו, ההכרה בכך התחילה לחלחל, והיא גדלה עם הזמן, אם כי עדיין דרך ארוכה לפנינו.